החלטה בתיק בש"א 10475/08

לפניי בקשה לפטור את המבקשת מהפקדת עירבון בסך 20,000 ש"ח או לחילופין להפחיתו במסגרת ערעור על פסק הדין של בית המשפט בתל אביב - יפו מיום 1/1/08 (כב' השופט חגי ברנר) שקיבל את תביעת המשיב בהליך לפניי ( להלן: גם "הבנק"), שהוגשה בסדר דין מקוצר בגין יתרת חוב של המשיבים בהליך קמא בגין הלוואת משכנתא שלא נפרעה ולאחר מימוש נכס באמצעות כונס נכסים.

פסק הדין ניתן נגד המבקשת ונגד גרושה שאינו צד לערעור וממילא לבקשה המונחת לפניי.

המבקשת שאינה מיוצגת טוענת בבקשתה כי היא משתכרת סך 3,600 ש"ח לחודש, מתגוררת בדירה שכורה ונתמכת על ידי בני משפחתה. לדבריה, איבדה את רכושה וירושת אביה בהיותה ערבה לעסק משפחתי.

המבקשת מוסיפה כי בעקבות פסק הדין הוצאה נגדה על ידי הבנק התראת פשיטת רגל, כי ייפגעו זכויותיה באופן משמעותי היה ותדחה בקשה מחמת שאין בידה להפקיד את העירבון וכי מנגד לבנק לא ייגרם נזק משמעותי אם הערעור יישמע.

המשיב מתנגד לבקשה וטוען שבבקשה שאינה נתמכת בתצהיר לא הוכחו העדר יכולת כלכלית כמו גם סיכויי הערעור, לא צורפו לבקשה אסמכאתות מהותיות לצורך ביסוס הבקשה, ואלה מחייבים את דחיית הבקשה.

הבנק מוסיף כי סיכויי הערעור אינם גבוהים מחמת שהערעור משיג ברובו על קביעות עובדתיות, פסק הדין הוא מבוסס ומעוגן בחומר הראיות.

המשיב מוסיף כי המבקשת לא ניסתה לגייס את סכום העירבון מאת קרובים, ולא שילמה את הוצאות המשפט שהושתו עליה במסגרת ההליכים בבית המשפט קמא.

בתשובה המבקשת טוענת כי סיכויי הערעור טובים מאחר וקופחו זכויותיה, בית המשפט קמא קבע קביעות עובדתיות שאינן נכונות, לא התאפשר להגיע לחקר האמת מחמת שלא שבית המשפט לא אפשר חקירת עדים וכיוב'.

בתשובתה תיקנה המבקשת את המחדל, צירפה תצהיר וחזרה על כך שמצבה הכלכלי אינו מאפשר לה להפקיד את הפיקדון כפי שהושת עליה טוענת כי אין לה חסכונות ולהוציא מכונית אשר עוקלה ע"י ב"כ המשיב אין לה נכסים.

זאת ועוד, המבקשת מציעה לראות ברכב המשועבד כחלופה תחת הפקדת עירבון ולשעבד את פוליסת הביטוח של הרכב או לחילופין להעמיד את הערבות הבנקאית על ההפרש בין העירבון ובין ערך הרכב.

ההלכה בעניין הפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור מחמירה בהשוואה להלכה בכל הנוגע למתן פטור מתשלום אגרת בית המשפט ולעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה (בש"א 1528/06 ורנר נ' הכנ"ר , לא פורסם):

"בעוד בעניין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור".

הערבון נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב באם הערעור יידחה. ההלכה הפסוקה מורה כי בית המשפט ישקול לעניין פטור מערבון בהתחשב במצבו הכלכלי של המבקש ובחינת סיכויי ההצלחה בערעור (בעניין ורנר, לעיל).בגדר זה ציין בית המשפט העליון את החובה לשקול את זכות הגישה לערכאות על מנת שלא למנוע בשל חסרון כיס את יכולת בעל הדין להביא דברו לפני בית המשפט, תוך שקילת זכותו של הצד השני שלא יוטרד לשווא, הבטחת הוצאותיו ועוד. כן נקבע שעל בית המשפט הבוחן את הבקשה ליתן דעתו גם למידת מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות הצפוי, מיהות הצדדים ועוד (סעיף 12 לפסק הדין).

על המבקש פטור מהפקדת עירבון להניח תשתית ראייתית מבוססת בדבר מצבו הכלכלי המצדיק להיעתר לבקשה וכזאת לא עשתה המבקשת. אמנם לבקשה צורפו תדפיסי חשבונות בנק המצביעים על משכורתה בגובה 3,500 ש"ח ולתשובה צורף חוזה השכירות, אישורים בדבר חובות לבנק וקבלת הלוואות, כמו גם אישור על תשלומים שוטפים, אך בכך לא די. מצופה היה בנסיבות העניין שהמבקשת תצרף אסמכתאות נוספות לבקשתה, בין היתר תדפיסי בנק עבור מספר חודשים עובר להגשת הבקשה, תדפיסי כרטיסי אשראי, אישור בדבר העדר תוכניות חסכון וכיוב'.

לא התעלמתי מהצעתה של המבקשת להעמיד את רכבה המעוקל כבטוחה הולמת כנגד הפקדת עירבון אולם אין המדובר בבטוחה קלה ונוחה למימוש היה ויושתו הוצאות לטובת המשיבה במסגרת ההליך. במיוחד לא ראיתי להיעתר להצעה בדבר הבטוחה החלופית שעה שהמבקשת לא צירפה חוות דעת שמאית ולא עמדה בנטל להוכיח את טיב הבטוחה ושוויה. המבקשת לא פירטה וממילא גם לא שכנעה בדבר ניסיונותיה לגייס את סכום העירבון והדבר עומד לה לרועץ. בנוסף, מסתבר שעל המבקשת הושתו הוצאות בבית המשפט קמא, אותם לא שילמה והדבר עומד בעוכריה, וכקבוע בהלכה הפסוקה (ע"א 4519/99 רוזמן נ' מס ערך מוסף - נתניה, לא פורסם). נוכח הימנעות המבקשת מתשלום ההוצאות כאמור, מתעצם הצורך בדבר הפקדת עירבון במסגרת ההליך הנוכחי על מנת להבטיח את הוצאות המשיב.

שקלתי גם את סיכויי הערעור שאינם רבים שכן הערעור עוסק בתקיפת קביעות המתייחסות לממצאים עובדתיים, קביעת ממצאי מהימנות בהם ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב.

המבקשת תפקיד את העירבון תוך 30 יום. לא יופקד העירבון יידחה הערעור ללא צורך בהחלטה נוספת.

תואיל המזכירות ליידע את המבקשת שאינה מיוצגת בדבר החלטתי וכן לשלוח את ההחלטה לשני הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

תזכורת מזכירות ליום 15/9/08.